עקרונות הינם אלמנטים, יסודות בסיסיים, אשר מאגדים אנשים למען מטרה מסוימת.
המטרה שלנו, בגישת קיפו"ד היא ליצור בעבור הילדים שלנו ובעבורנו עולם טוב ונכון יותר; עולם שבו אנו מתחשבים אחד בשני, מקשיבים, מכילים ובעקר אוהבים.
בגישה זו קיימים שישה עקרונות שיובילו אותנו ויאפשרו לנו להגיע למצב של הרמוניה, קבלה ושלווה פנימית.
להלן ששת העקרונות:
♥ הקשבה היא המפתח
ההקשבה היא "מפתח המאסטר"; היא פותחת את הלב, את העשייה ואת הרצון הטוב של כל אחד לפעול למען עצמו ולמען האחר. בהקשבה אנו מפגינים אהבה ויכולת להכיל את האחר. כאשר נוהגים מול ילד
בהקשבה ובסובלנות, הוא לומד להקשיב לעצמו ולזולתו ולגלות רגישות וסובלנות
כלפי הסביבה.
הקשבה בעבור הילד: ילד שמרגיש שמקשיבים לו ואוהבים אותו הוא ילד רגוע ובטוח,
אשר נכון להתנסות בדברים חדשים מתוך תחושת ביטחון והכלה.
הקשבה בעבור אדם בוגר: כמו הילד אדם, בכל גיל, רוצה שיקשיבו ויעטפו אותו בתשומת לב ואהבה. לכן, הקשבה חשובה בכל גיל.
♥ חופש בתוך מסגרת
כל אדם זקוק למסגרת ולגבולות; המסגרת מאפשרת ביטחון ויכולת לנוע בחופשיות ובבטחה בתוכה.
בעבור הילד – ילד ללא גבולות ברורים הוא ילד מתוסכל ומבולבל, אשר עלול לפתח חרדה מאחר
שאין דבר בטוח וקבוע שהוא יכול להסתמך עליו. חופש בתוך המסגרת נוצר באמצעות שילוב עקרונות חינוך מן האסכולה הישנה והאסכולה
החדשה; האסכולה הישנה מעמידה את המבוגר במרכז ומגבילה את הילד, כך שיתאים
את עצמו לעולם המבוגרים, ואילו האסכולה החדשה רואה את הילד במרכז, כך שהכול סובב
סביבו. תכנית קיפו"ד משלבת בין שתי אסכולות אלו, ומאפשרת לכל אחד להיות במרכז בזמן
ובמקום המתאים, תוך שימוש בגבולות נכונים, כבוד הדדי והקשבה.
בעבור מבוגר – גם אנחנו, בכל גיל, רוצים מסגרת שתיתן לנו ביטחון, שתאפשר לנו
להיות יצירתיים ולבוא לידי ביטוי מלא, שתכבד, תקשיב ותכיל אותנו.
♥ פשטות
פשטות, בראש ובראשונה, היא אהבה. היא החיבור לידיעה כי החיים אותם אנו חיים הם גמישים
וברי שינוי, וכי כמעט לכל בעיה יש פתרון.
פשטות היא ההבנה כי דברים קורים מסיבה מסוימת, והיא גם הידיעה כי הכול מסתדר, כל דבר בחיים נגמר ובמקומו מתחיל משהו חדש.
נוסף לכך, פשטות היא היכולת לפעול מתוך תחושות פנימיות, עם הלב והמוסר הפנימי.
בעבור הילד – תינוק נולד עם חלק ממרכיבי הפשטות – אהבה, אמת וכנות נטולת מסיכות, אך הקלות והגמישות עדיין אינם קיימים בו. השלבים המורכבים אשר הוא עובר בשנות חייו הראשונות מלמדים אותו, אט-אט, להכיר את העולם ולהתמודד עם מצבים פיזיים, רגשיים וחברתיים מורכבים.
גישת קיפו"ד מאמינה כי בהינתן הכוונה נכונה, הילד יוכל להפנים את רעיון הקלות והגמישות, לחוות את כל חלקי הפשטות במלואם ולחיות אותם בדרך הטובה ביותר עבורו.
בעבור מבוגר – חוויות הילדות וההתבגרות של אנשים רבים השכיחו מאיתנו את החיבור לפשטות, אך עם הכוונה נכונה תמיד אפשר לחזור לחיבור זה. הוא קיים ונגיש לכל אחד ואחת שרוצים לחזור ולחוות אותו.
♥ כבוד
קבלת האדם באשר הוא, הסתכלות על התכונות החיוביות בו והעצמתן, גם אם הוא שונה ממני או
חושב אחרת ממני.
בעבור הילד – כבוד הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך. חשוב שהילד ידע כי רואים אותו ומבינים אותו בכל רגע נתון. כיבוד הילדים מאפשר להם תחושת ביטחון, וחשוב מאוד למנוע מצבים בהם ילד ירגיש מושפל או חסר אונים. גם במצבים בהם המבוגר האחראי מציב גבול, יש לעשות זאת בכבוד; לעיתים הילדים יכעסו, יהיו עצובים ואף מתוסכלים, אך לעולם לא מושפלים.
בעבור המבוגר – כל אדם רוצה שיכבדו ויעריכו אותו. פתגמים רבים נכתבו על כבוד, אך הפתגם שיכול לתאר את הגישה בצורה מדויקת הוא: "כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו" (ערובין י"ג ב').
♥ דוגמה אישית ושיקוף
נאה דורש, נאה מקיים.
כל דבר אשר הדמויות המחנכות דורשות מהילדים, הן מחויבות לבצע בעצמן. כך הילד לומד מהם כנות, אמת, שוויון, מימוש עצמי וכבוד.
♥ הודיה
הודיה על כל מה שיש. הודיה היא כלי באמצעותו אנו מגבירים ומעצימים את כל הטוב שיש לנו בחיים.
