רצון הוא תחושה מאוד חזקה, עמה אנו מרגישים כי ש ביכולתנו 'להזיז הרים', אך לעיתים הרצונות שלנו אינם מתגשמים ובמקום להזיז הר אנו בקושי מצליחים להזיז את עצמנו ולא מבינים מדוע. מהי הסיבה שבגללה לעיתים אנו חשים מרוקנים וחסרי אנרגיה בעוד בתוכנו בוערת אש הרצון?
המאמר שלפניכם יענה על שאלה זו תוך הסבר על סוגי הרצון הקיימים ועל הדרכים בהן תוכלו להגיע לרצון עמו יתאפשר לכם לברוא את מציאות חייכם.
תחילה נענה על השאלה – מהו רצון?
רצון = דחף לפעולה.
ללא רצון אין התפתחות. בזכות הרצון אנו יכולים להחליט החלטות ולהגשים חלומות.
ישנם שני סוגי רצונות עיקריים, אני מכנה אותם כרצון חיצוני ורצון פנימי ושתי דרכים לחוות רצון, אני מכנה אותן רצון שקט ורצון רועש;
רצון פנימי –הינו ה'מנוע' שדוחף אותנו להתפתחות מתוך הקול הפנימי או הליבה הפנימית (הקול הפנימי הוא החיבור בין החוויה הארצית לאלוה), הוא נוצר מתוך האינטואיציה. לעיתים קול זה נוגד מוסכמות חברתיות או דרכים בהן מקובל להתנהל בחברה. הגשמה של רצון זה ממלאת אותנו ונותנת לנו אנרגיה ותשוקה להמשיך במסע החיים. זהו רצון למען מטרה נעלה.
רצון חיצוני – אף הוא 'מנוע' שדוחף אותנו, אך הוא נוצר מאירועים וגירויים חיצוניים, סביבתיים, כגון: "ככה זה אצלנו במשפחה", "ככה חונכתי", "זה מה שמקובל בחברה" , "אם לא אעשה זאת אאכזב את…" או "למה לו יש ולי אין?" וכד'. הדרך להגשמת רצון הזה יכולה להיות מלווה בתחושות לא נעימות ולעיתים לריקון פנימי, אך לא בהכרח, אנו יכולים גם לחוש את אותן התחושות של מלאות ותשוקה. זהו רצון שמספק יצרים.
רצון שקט – זהו רצון המחובר ישירות להוויה הפנימית שבנו. הפירוש המילוני של המילה הוויה הוא: "התהוות, היות, מציאות, קיום, מהות, חיים", ואם נשנה את סדר האותיות במילה זו נקבל את השם יהווה. הוויה הינה המהות הפנימית, הקול אשר מחובר ישירות לאלוה, שבאמצעותו אנו יכולים לברוא כל דבר שמחובר באחד עם היעוד והמטרה לשמה באנו לעולם.
רצון זה אינו מושפע ממחשבות טורדות או רגשות מעכבים, הוא חלק בלתי נפרד מאתנו, כמו עוד איבר פנימי בגופנו.
רצון רועש – זהו רצון המונע מהשכל, מהרגש ומהילד הפנימי שבאנו. הילד הפנימי הוא אותו מקום בתוכנו ש"סוחב" את כל החוויות והתחושות השליליות שספגנו במהלך החיים, קיימים בו כל אותם מחשבות טורדות, רגשות מעכבים ודפוסי התנהגות שאימצנו במהלך החיים. ולכן, במצב זה, נמצא עצמנו חושבים ללא הרף על הרצון, חסרי שקט ובטרדות. בכדי להסביר את הרעיון בצורה מפורטת וברורה יותר, אציג בפניכם תרשים ולאחריו אסביר אותו.
ראש = מקום שכלתני, רצון מודע.
לב = מקום רגשי, לעיתים רצון לא מודע, מודחק.
בטן = הוויה, אינטואיציה.
הסבר התרשים וכלים להבחין בין סוגי הרצון:
רצון ← פנימי ← שקט ← הווייתי.
מתקיים כשאנו מחוברים לנביעה שבאנו (נביעה פנימית = הוויה פנימית, הקול האלוהי שלנו שיודע ומכיר את מסע חיינו) ומאפשרים לעצמנו לפעול מתוכה. כאשר הרצון מופעל משם לא נרגיש את תחושות החשש או פחד והמציאות שניצור תהיה מציאות משגשגת, מלאת שפע ושמחת חיים.
השאלות שיכולות עולות כשאנו נגשים לברוא מציאות עם רצון זה הן:
"לכל דבר יש פתרון, אילו פתרונות קיימים בעבורי?"
"מה אני חש עכשיו?"
"מה אני מרגיש שנכון לי לעשות למען הגשמתו?"
התחושות שקיימות בנו כשאנו ברצון זה הן:
ידיעה פנימית חזקה שרצון זה מתגשם, תחושת התעוררות, שקט פנימי, בטחון, תשוקה, שמחת חיים, תחושה שלכל דבר יש פתרון, מיקוד וכד'.
רצון ← פנימי ← רועש ← מתקיים בתוכנו בשלושה מקומות בו זמנית: בהוויה, בראש וברגשות. אף שרצון זה יוצא מההוויה, הוא מעורבב עם קולו של ילד הפנימי המפוחד שבאנו. מכיוון שכך, הדרך להגשים רצון זה מובעת מחד מאינטואיציה החזקה ומאידך מפחדים והסננות. הפער בין ההוויה לילד הפנימי, גדול. בכדי שנוכל להגשים רצון מסוג זה יש לאחות את פצעיי העבר ולאפשר להוויה להוביל לעבר ההגשמה. המנטרה שכדאי לומר ברגעים בהם אנו חשים כי אותו ילד פנימי מנסה להוביל היא "אני יודע שהכול בסדר".
השאלות שעולות כשאנו נגשים לברוא מציאות עם רצון זה הן:
"אני יודע שאני יכול, למה זה לא מצליח לי?"
"בוער בי הרצון לעשות זאת, מה עוצר מבעדי?"
התחושות שקיימות בנו כשאנו ברצון זה הן:
תחושה של בלבול ותסכול; מצד אחד קיים רצון גדול אך מצד שני אני לא מצליח להגשימו.
רצון ← חיצוני ← שקט ← נוצר מתוך החלטה חזקה ונחישות.
רצון זה מגיע, לרוב, מתחושת ההישגיות ומהשאיפה להצליח בחיים; להגיע ליעדים ולאסיפת חפצים. אנו בנחישות ובמיקוד לעבר המטרה אשר רוצים להשיג. הגשמת רצון זה עלולה להותיר אותנו מחוסרי אנרגיה, אך אין בהכרח שכך יהיה, מכיוון שלעיתים הסביבה מאתגרת אותנו בדברים אשר יכולים להוביל אותנו להגשמת יעודנו.
השאלות שעולות כשאנו נגשים לברוא מציאות עם רצון זה הן:
"אילו צעדים נכון לי לעשות למען השגת הרצון?"
"אילו צעדים אנשים אחרים עשו, שקידמו אותם למען השגת רצון זהה לשלי?"
"איזה מאמץ דרוש למען כך שאצליח?"
"לכל דבר יש פתרון, מה הפתרון שקיים בעבורי?"
התחושות שקיימות בנו כשאנו ברצון זה הן:
ידיעה חזקה שהדבר שאני רוצה מתקיים, התחושה ששום מכשול לא יעצור אותי, נחישות, מיקוד, התמדה, סבלנות וכד'…
רצון ← חיצוני ← רועש ← נוצר בראש וברגשות.
רצון שמובע באמצעות רעש בלבד אינו בר השגה, מכיוון שאין 'מנוע' חיובי שדוחף את הגשמתו, הוא מונע מהדחפים הבסיסיים שבאנו, מתוך יצר ההישרדות. רובנו משתמשים ברצון מסוג זה לעיתים רחוקות.
השאלות שעולות כשאנו נגשים לברוא מציאות עם רצון זה הן:
"איך גם אני אשיג את מה שיש לאחר?"
"איך אני ארצה את…..?"
"מה אעשה בשביל שהאדם שמולי יאהב אותי?"
התחושות שקיימות בנו כשאנו ברצון זה הן:
חוסר שקט, טרדה, חוסר מנוחה, עצבות, תסכול וכד'…
לסיכום:
הרצון הינו האיתות הפנימי של כל אחד מאתנו לשינוי, לעשייה, להגשמה, לפריצת דרך. הוא הכוח המניע לפעולה, מצית את אש היצירה וקובע, בסופו של דבר, איך יראו חיינו.
ההצעה שלי:
בדקו מה באמת אתם מרגישים וחושבים, מה באמת אתם רוצים עכשיו ולאחר מכן תבינו למה אתם רוצים זאת.
התבוננו בכנות בסוג הרצון ובדבר המניע להגשימו; האם רצון זה מונע מתוך נביעה פנימית או מתוך הסתכלות החוצה וריצוי האחר, האם קיימים בו שני קולות: האינטואיציה והילד הפנימי, האם הגשמת רצון זה משרת את תהליך ההתפתחות שלי? וכד'…
זכרו, אם רצון זה יוצא מהקול הפנימי אך קיימות בו "הפרעות" של הילד הפנימי, הפכו את הרצונות הללו להוויה בלבד. פעלו מתוך ידיעה פנימית, מיקוד, סבלנות והתמדה, וכך תגשימו את רצונותיכם.
